כחובב היסטוריה וספורט, אחד התחומים היותר מעניינים אותי בעניין הזה, מלבד השתתפות פעילה, היא קריאת ספרים וספרות בנושאים הקשורים לספורט בכלל וספורט מוטורי בפרט, כשהדגש בספורט המוטורי הוא על תקופת שנות ה-30. חלק ממחקר אקדמי בכל תחום הוא כמובן החיפוש, נבירה ממש בספרים ומאמרים וכמובן גם תמונות שהתפרסמו בנושא המדובר.
בתחום שבו אני עוסק, חקר ההיסטוריה של הספורט המוטורי בשנות השלושים של המאה הקודמת, שזו התקופה שמעניינת אותי וכך גם מוגדרת בהיסטוריה של הספורט המוטורי, קיים מאגר מחקרי של ספרות שנכתבה בנושא זה במשך השנים, תוך התייחסות ומתן דגשים בנושאים שונים, בדרך כלל על פי נקודת ראייתו ועניינו של המחבר.
הכתיבה והמחקר בספרות העברית והישראלית כמובן שאינו לוקח חלק כמעט בכל הנוגע לספורט בכלל וספורט מוטורי בפרט וזאת למרות שבמהלך השנים האחרונות נכתבו והושמו על מדף הספרים הישראלי אי אלו יצירות שראויות להיקרא ספרות ספורט, אולם עדיין בכל הקשור לספורט מוטורי מדובר בחלל ריק אחד גדול, חוסר אדיר, אותו אני מקווה ומתכוון למלא, אולם לא הכמות היא העיקר כי עם התוכן.
עיקר הכתיבה הספורט-מוטורית הישראלית נמצאת במגזינים השונים שהתפרסמו במהלך השנים, כאשר ההתעוררות העיקרית החלה בתחילת שנות ה-80 עם הוצאתו לאור של הירחון “טורבו”. כמובן שגם לפניו היו עיתוני רכב שונים בארץ אולם אלו כמעט ולא התייחסו לספורט מוטורי.
כתיבה אקדמית מחקרית לא נמצאת כלל בשפה העברית, בכל הקשור והמתייחס לספורט מוטורי והדבר נובע להערכתי מכיוון שההתעוררות האמיתית בקרב חובבי הספורט המוטורי בישראל – ספורטאים ואוהדים - החלה רק לאחר מכן. לפני כן היה נראה שרק קומץ של אנשים התעניינו בכך בפומבי. ככל שהזמן ילך ויתקדם, גם מחקרים שונים יחלו להיכתב ואולי יווצר גם סוג של שיח מדעי-מחקרי-ספורטיבי פורה ולא אהיה יחיד בנושא זה.
בתחילת הדרך המחקרית שלי, לפני מספר שנים, נשלחתי, באחת מן האוניברסיטאות בארץ, לקבל חוות דעת אקדמית באם התחום שבו אני עוסק הוא אכן אקדמי וראוי למחקר. מולי ישב פרופסור ותיק להיסטוריה, אחד מאושיות החקר ההיסטורי של התקופה המדוברת, שנות ה-30 והתקופה “הנאצית” ולאחר שהצגתי בפניו את הנושא תגובתו הייתה כח מדובר בחומר שיתאים אך ורק לכתבה צבעונית בעיתון או לרכילות פשוטה והיא לא ראויה ליחס אקדמי אמיתי. התגובה הראשונית שלי הייתה העלבות והתגובה השנייה, והיותר מפוקחת, שהחלטתי להוכיח לו שהוא טועה. למזלי הרב ההמשך היה מעט יותר טוב ואיש האקדמיה הבא עימו נפגשתי מגיע גם הוא מתחום שמשלב היסטוריה וספורט וההתלהבות שלו מהנושא, כמו גם תמיכתו, סייעו לי להמשיך, להתחיל למעשה, במחקר רציני ומקיף יותר.
כיום לאחר מחקר של יותר משנתיים אני מגלה בכל יום תת-תחומים מעניינים כשלעצמם בתוך התחום הענק הזה שנקרא “תור הזהב של מרוצי המכוניות”. אני מנסה להתמקד אך ורק בתוך הגבולות שקבעתי לעצמי אולם לעתים אני גם מרשה לעצמי “חופש של כתיבה” וקורא, כותב בתוך אותם תת-תחומים מעניינים כשלעצמם, למרות שלא הוגדרו מראש.
החודש החלה להתפרסם במגזין “הגה” סדרת כתבות שלי בנושא זה ותקוותי כי אני מאיר את הדרך, שופך אור על התקופה שמצד אחד נחשבת לאחת מהתקופות הטובות ביותר שידע הספורט המוטורי הן מבחינת תחרות, סיפורים אישיים וכמובן מבחינה טכנולוגית, אבל ידועה גם בהיסטוריה הכללית כאחת מהתקופות השחורות שידע העם היהודי.
בתקופה הקרובה אני מקווה להעלות מעט מהסיפורים האישיים שנתקלתי בהם במהלך המחקר ההיסטורי ואני מניח כי גם הם יגרמו לתוספת של עניין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה