חפש בבלוג זה

יום רביעי, 30 ביוני 2010

30/6/2010 - המיתוס שמאחורי "חיצי הכסף" - חלק ב' .






ככל שעובר הזמן, הלחץ בקבוצת מרצדס הולך וגובר. כיצד יגיב הקהל, שמגיע בהמוניו בעיקר בכדי לראות את המכונית החדשה של הקבוצה, את ה-
W25 , ויותר מכך כיצד ניתן יהיה להסביר את אי ההשתתפות לאלו שסיפקו את הכסף ? לראשי המפלגה הנאצית והיטלר עצמו ? הרי זה ממש בלתי נסבל ובלתי נסלח.

בשלב הזה נעזוב רגע את התיאור הספרותי-דרמטי של האירועים נורבורגרינג וננסה לנתח את העדויות השונות שהצטברו עם השנים לגבי ההתפתחויות. לגבי נקודה אחת אין ויכוח כלל והיא שלמחרת בבוקר הופיעה קבוצת מרצדס לזינוק כאשר כל מכוניות הקבוצה, כולן, צבועות (או לא צבועות..) בצבעי הכסף המפורסמים שהפכו לחלק בלתי נפרד מצבע הקבוצה לעד.

האזכור הראשוני לעניין צבע הכסף מופיע בזיכרונותיו של נאובאוור עצמו שמספר שם כי לאחר שקילת המכוניות לפני המרוץ, כאשר הוברר כי המכוניות כבדות מדי ולא יוכלו לזנק, החלו החששות במחנה מרצדס כי עוד אי השתתפות במרוץ לא תהיה מקובלת כלל על מנהלי מרצדס ועל המפלגה הנאצית, שראתה בפרויקט המרוצים הגרמני עוד סמל למשטר הנאצי הנעלה ועוד הוכחה לעליונותו של "האדם הגרמני החדש" והטכנולוגיה שהוא מסוגל לייצר. נאובאוור מזכיר כי לפתע צץ במוחו רעיון והוא ביקש ממכונאי הקבוצה להתחיל ולגרד את הצבע הלבן שעטף את המכוניות ולהגיע עד לשכבת האלומיניום, כך יצליחו לחסוך משקל. המכונאים מיהרו לבצע את המשימה, ובהצלחה רבה יש לומר. למחרת, בבוקר המרוץ, נשקלו שוב המכוניות והפעם עמדו במשקל של 750 ק"ג, זינקו למרוץ ושם מנפרד פון-בראוצ'יץ' לא התקשה לנווט את ה-W25 לעבר הניצחון, הראשון עבור המכוניות הכסופות וכך נולדה אגדת "חיצי הכסף" וגם החידה או הויכוח הגדול סביב עניין הצבע.

העיתונאי הגרמני אברהרד ראוס Eberhard Reuss החליט לבדוק יותר לעומק את אמיתותם של דברי נאובאוור ולאחר שהבין שהאמת בנושא זה לא מוחלטת פרסם מאמר בנושא זה. ראוס מצא בשנת 1999 עדות של מכונאי שהועסק בקבוצת מרצדס בשנת 1934בשם Eugen Reichle . רייכל בעדותו מספר כי – "..המכוניות לעולם לא נצבעו בלבן ולכן לא היה שום צבע שצריך היה לגרד מהמכוניות.." עכשיו הנושא מתחיל כבר להיות מבולבל, למי להאמין ?

בביוגרפיות של אלפרד נאובאוור משנת 1959, של פון-בראוצ'יץ' משנת 1964 ובראיון שנערך עם הרמן לאנג, נהג ומכונאי בשרות מרצדס בשנות השלושים חוזר ועולה הסיפור ותיאור גירוד הצבע הלבן מהמכוניות. עדות שחיזקה סיפורים אלו היתה של Rudi Uhlenhaut מכונאי בקבוצת מרצדס שחזר ואימת את שידוע היה מסיפוריהם של נאובאוור ובראוצ'יץ'. עכשיו זה כבר ארבע עדויות "בעד" גירוד הצבע מול עדות אחת הטוענת להיפך. בעיה.

אנחנו בשנת 1934 ובבדיקה שנערכה ברישומים שקיימים בארכיוני קבוצת מרצדס בגרמניה הוברר כי אותו Rudi Uhlenhaut הגיע לקבוצת המרוצים רק במהלך 1936 כך שלא יתכן כי היה נוכח או עד לסצינת גירוד הצבע מהמכוניות.. העדות מתחילה להתערער.

בדיקה יותר מעמיקה של ארכיוני מרצדס ואוטו-יוניון מגלה כי שתי הקבוצות גם יחד התעלמו בחלק מהפעמים מהצבע הלבן, שהוכר כצבע המרוצים הרשמי הגרמני (כל מדינה היתה מזוהה בעולם המרוצים עם צבעים יחודיים – בריטניה למשל ירוק כהה או איטליה אדום, צרפת – תכלת וכו') והתחרו עם הצבע הכסוף מדי פעם. כבר באימונים למרוץ ב-AVUS, כחודש לפני הסאגה נורבורגרינג נראתה מרצדס W25 כשהיא צבועה בצבע כסוף על המסלול..

אלפרד נאובאוור, מנהלה האגדי של קבוצת מרצדס היה ידוע כאחד שאוהב לספר סיפורים מעניינים ומרתקים והסברה (גם שלי..) היא שהוא נטה להוסיף פרטים לסיפור בכדי ליצור עניין ופרסום סביב קבוצת מרצדס, אנחנו חייבים להסכים שהוא הצליח.

נחזור לארכיונים של מרצדס. בין הניירות והמסמכים הרבים שם נמצא דף מידע לעיתונות שנכתב ב-1 לחודש מרץ 1934 ובו , לרגל חשיפת ה-W25 החדשה נכתב בין השאר – "ein silberne Pfeil " – והפירוש – "חץ מכסף" .. עוד קודם לכן, במרוץ ה-AVUS RENNEN של שנת 1932, בשידור המרוץ ברדיו הגרמני מתאר השדר הגרמני – Paul Laven את המרצדס של פון-בראוצ'יץ' כ"חץ הכסף" שמגיע לקו הסיום.

הדיון ההיסטורי המרתק עבר בשלב הזה לפורום ההיסטוריה של הספורט המוטורי, הפורום של מגזין AUTOSPORT, ואז הסתבר כי המרוץ שסביבו מתנהלת הפרשייה המפורסמת של הסרת הצבע כלל לא היה מחויב לתקנון ה-750 ק"ג של מרוצי הגראן-פרי אלא היה מרוץ Formula-Libre כלומר ללא הגבלת משקל. ההנחה היא שקבוצת מרצדס, שתכננה לכבוש את מרוצי הגראן-פרי של אותה השנה השתמשה במרות נורבורגרינג כחזרה גנרלית לקראת העונה המתקרבת ולכן משקל המכוניות היה חשוב ביותר, בעיקר לראשי הקבוצה ומכונאיה . כאשר הבחינו בקבוצה כי המכונית כבדה מדי ולא מתאימה למשקל 750 הקילוגרמים שמותרים במרוצי הגראן-פרי הוחלט כבר באותו במרוץ למצוא פיתרון מתאים.

כנס גדול נערך בעיר שטוטגרט בגרמניה, מקום מושבה של מרצדס בנושא "המיתוס שמאחורי צבע הכסף" ובסופו נקבע כמעט סופית כי הצבע הלבן עצמו לא גורד מהמכוניות ערב המרוץ נורבורגרינג ואם משהו הורד מהמכוניות היה זה החומר המבודד שהיה בין לוחות האלומיניום על גוף הרכב. מכוניות מרצדס התחרו לסירוגין עם צבע לבן או כסוף, לא באופן קבוע ורק לאחר המרוץ נורבורגרינג, 1934, לאחר "סאגת הצבע" והפרסום שבצידו החלו המכוניות ללבוש צבע כסוף באופן קבוע, עד עצם היום הזה – "חיצי הכסף" .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה