חפש בבלוג זה

יום שלישי, 1 ביוני 2010

21/5/2009 - "כמו קרקס רומי תחת צלב הקרס.." - חלק שני

כאשר עולה שוב השאלה מדוע בעצם נכנסו מרצדס ואוטו-יוניון להרפתקה הזו מלכתחילה ועד כמה באמת היה מעורב המנגנון המפלגתי בניהול תוכנית המרוצים הגרמנית כבר עתה ברור כי :-

- קבוצות המרוצים התחרו עקב כך שהממשל הגרמני היה נחוש בדעתו לראות מכוניות מרוץ גרמניות מנצחות את שאר העולם.

- מנהלי החברות הרגישו פטריוטיות ומחויבות לאומית לעשות זאת, בייחוד בתקופה טעונה שכזו.

- מנהלי חברות הרכב חשו מחויבות כלפי השלטון על ההקלות במיסוי לטובת ענף הרכב בגרמניה ובעיקר בתמיכה לה זכתה התעבורה ותחבורה בגרמניה הנאצית.

- ספורט מוטורי ומרוצי מכוניות מוכרים מכוניות והצלחה על המסלול בימי ראשון פירושה מכירת עוד מכוניות בהמשך השבוע.

- היוקרה שקשורה סביב הספורט המוטורי העולמי בהחלט היוותה שיקול מכריע עבור מרצדס ואוטו-יוניון.

אז מי בעצם היה אחראי על קבוצות המרוצים של מרצדס ואוטו-יוניון, באילו מרוצים יתחרו ומתי ? מי שנבחר לתפקיד באופן אישי על ידי אדולף היטלר היה קצין SS בשם אדולף הוהנליין. הוהנליין היה למעשה קצין ב-SS שקיבל את תפקיד האחראי על כל הקשור בנושא הספורט המוטורי בגרמניה הנאצית ועד כמה שהדבר נגע לקבוצות המרוצים הגרמניות היה הוהנליין מפקח על הקבוצות, המרוצים השונים וכמובן על הדיווח לפיהרר באופן ישיר ואישי, בעיקר על ההצלחות. הוא לא התערב למשל בטקטיקות המרוץ השונות כמובן אבל כאשר ביקשו הקבוצות לסגור כבישים מסוימים בגרמניה לשם אימונים ומבחנים היה הוהנליין נותן את הפקודה המתאימה.נקודה מעניינת לציון היא שלמרות תמיכתו הרבה של אדולף היטלר בכל נושא הספורט המוטורי בארצו, הוא עצמו לעולם לא ראה את מרצדס או אוטו-יוניון בזמן מרוץ רשמי. במאי 1933, כארבעה חודשים לאחר שעלה לשלטון בגרמניה צפה היטלר במרוץ המכוניות במסלול הרחובות של אבוס, בברלין אולם החוויה שציפתה לו כנראה והשאירה בו חותם, כאשר אל מול עיניו תפסו את שלושת המקומות הראשונים במרוץ צוותים זרים.אירוע טראומטי זה יכול היה רק לשכנע את היטלר כי ההחלטה שלו לתמוך בספורט המוטורי הגרמני הייתה נכונה. שתי קבוצות המרוצים הגרמניות שלטו בצורה מוחלטת על מסלולי המרוצים באירופה למשך שש עונות, דבר אשר נתן להיטלר סיפוק ולמרות העניין הרב שהביע במרוצי המכוניות, לא חזר היטלר לצפות במרוצי מכוניות, אפילו לו בעונת 1936 כאשר הגראן-פרי הגרמני תפס את מקומו של המרוץ הצרפתי כמרוץ החשוב ביותר בלוח המרוצים השנתי. בנוסף ולמרות ההצלחות הרבות, אפילו מחלקות המרוצים של מרצדס ואוטו-יוניון לא זכו לביקור של הפיהרר ונקודת המפגש היחידה שהייתה לו עם הצוותים הייתה בתערוכת הרכב של ברלין, שם הוצגו בפניו הנהגים מדי שנה באופן קבוע.כל קבוצת מרוצים גרמנית “נאלצה” להיות מונהגת על ידי נהג מרוצים גרמני אבל לא הייתה מניעה מצד השלטונות הגרמניים ובמיוחד על ידי היטלר כי נהג זר ינהג במדי הקבוצות. חברות הרכב שייצוגו על ידי מרצדס ואוטו-יוניון היו צריכות למכור כלי רכב מתוצרתם במדינות השונות ויותר מכך, אם נהגים זרים נהגו במכוניות גרמניות זו הייתה הוכחה לכך שחברות הרכב במדינותיהן לא יכלו לספק להן מכוניות מרוץ מתאימות, הוכחה נוספת לעליונות הגרמנית בכל הנוגע לטכנולוגיה המתקדמת שבה השתמשו מרצדס ואוטו-יוניון.בכל הנוגע לתעמולה נאצית, כשברור שתוכנית הספורט המוטורי הגרמנית הייתה חלק ניכר ממנה, ובכן תעמולה זו לא נועדה אך ורק להרשים את שאר העולם אלא נועדה גם להעביר מסרים לציבור הגרמני עצמו. גבלס, שר התעמולה של היטלר היה בעל דמיון ומחשבה יצירתיים ביותר וגרם לכך שאירועים דוגמת הגראן-פרי הגרמני ומרוצי המכוניות שנערכו בשאר חלקי גרמניה, היו לא רק מפגן של ספורט מוטורי אלא גם דוגמא לכוח הגרמני, ליכולת וליעילות הנאצית. דגלים נאציים התנופפו לכל עבר, צלבי קרס הופיעו בכל פינה אפשרית, חיילי SS במדים מצוחצחים ניצבו ביציעים שמסביב למסלולי המרוצים. נהגי המרוצים, כמו גם אדולף הוהנליין עצמו, הגיעו אל רחבת הזינוק למרוץ באמצעות מצעד מפואר. טקס הפתיחה כלל בדרך כלל נאום ארוך מצידו של הוהנליין, הצדעות נאציות במועל-יד ורק לאחר שהסתיים הטקס והפולחן הכמו-דתי הזה החלו המרוצים עצמם, לעתים ההזנקה בוצעה על ידי ירי של פגז תותח…והמרוצים ? זה כבר סיפור אחר…


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה