חפש בבלוג זה

יום שלישי, 27 ביולי 2010

27/7/2010 - ההיסטוריה של הספורט המוטורי הישראלי - מעין פתיחה




לנסות ולשחזר את ההיסטוריה של הספורט המוטורי הישראלי זה ממש כמו לשבת ולנבור בזיכרונות, מדי פעם לעלעל בתמונות מצהיבות באלבומים הישנים שלי , במגזינים עליהם אני שומר מכול משמר .

אני מלווה את הספורט המוטורי הישראלי מאז שנת 1982 לערך , ממרוץ הראלי-קרוס הראשון שערך המגזין "טורבו" בעפולה , דרך הפעילויות של המועדון המוטורי הישראלי, אז תפקדתי כמרשל במרוצים , בכולם , כולל בזמנים שהייתי בצבא ונאלצתי להשתמש באיומים ותירוצים בכדי לא להחמיץ שום אירוע, משם דרך מרוצי הראלי של מועדון מרוצי ישראל בראשית שנות התשעים, התקופה הקפריסאית בה נאלצו נהגים ישראלים רבים לצאת אל האי השכן ולהתחרות שם מכיוון שלא הייתה שום אפשרות אחרת, לאחר מכן חזרו האירועים לארץ , למרוצי הראלי-ספרינט שאורגנו על ידי מישל גדז', לשם הגעתי בעיקר על תקן אוהד וכתב ספורט מוטורי וכיום אני מלווה את סצנת הראלי המשתקמת בארץ מקרוב, הכי קרוב שאפשר, כשאני יושב כנווט בצוות המתחרה במרוצי הראלי בארץ. במקביל לכל עניין הראלי שבמשך כל השנים כמעט נשא את הדגל בפעילות הספורט-מוטורית בארץ התחריתי גם במרוצי קארטינג החל מארבע פעימות ובהמשך גם בפורמולה-ימאהה שתי פעימות על המסלול המיתולוגי של נחשונים.

הכתיבה שלי הינה מזווית אישית, מאד אישית ולכן יתכן שמה שנראה לי כדבר מסוים היה בכלל משהו אחר אבל אני לא מתכוון להתנצל אלא אולי רק לתקן טעויות משמעותיות, עיוותים וטעויות היסטוריות וכמובן עובדות.

חשוב לזכור כי רוב הנכתב פה נעשה מהזיכרון והשאר מפרטים שהושלמו.

כמובן שלפרקים בהם לא לקחתי חלק דוגמת סיפור הסברה באקרופוליס או אודות המרוץ בשנת 1970 באשקלון לא נעזרתי בזיכרון כי פשוט לא היה כזה...במקרים הללו עשיתי תחקיר גם עם אנשים שהיו במקום כמתחרים או כצופים וכמובן שנעזרתי גם בארכיון העיתונות של בית-אריאלה.

בכדי לרענן את הזיכרון השתמשתי בדרך כלל במאגר הארכיוני של מגזיני הרכב "טורבו" ו"אוטו" שקיימים אצלי בבית וסיקרו את רוב האירועים בצורה די שוטפת, גם אם לא תמיד בדרך אוהדת או ניטרלית כמצופה מעיתונות...

סדרת זו עוסקת אך ורק בפעילות הספורט מוטורי הארבע-גלגלי בישראל. ידוע לי כי היו ועדיין יש פעילויות דו-גלגליות נרחבות, לעיתים אף יותר גדולות מאשר בקרב המכוניות אבל הבחירה נעשתה מפני שמכוניות קרובות לליבי, נושא רגיש.

סגנון הכתיבה שלי הינו אישי לחלוטין. איני מתיימר לכתוב פה ספרות קלאסית או עברית יפה. הרעיון הוא לכתוב מהראש דרך קצות האצבעות למקלדת המחשב הנייד שלי ולהשתדל שלא לעצור, לכתוב בשטף , להחזיק את מד סל"ד הכתיבה בקו האדום רוב הזמן , לא להוריד את הרגל מהגז, במקרה הזה את היד מהמקלדת ובסוף לעבור שוב ולעבד את הכתיבה .

רבים מחובבי הספורט המוטורי בארץ מכירים את כתיבתי מהאינטרנט והסגנון לא יהיה להם זר ולמי שבכל זאת זו פעם ראשונה שנתקל , ברוך הבא לעולם הספורט המוטורי שלי שהוא גם עולם הספורט המוטורי הישראלי.

יום שני, 5 ביולי 2010

5/7/2010 - קשרים יהודיים ונאציים על מסלול המרוצים - סיפורו של הנס שטוק.




"..5. (1) – יהודי הינו מי שמוצאו לפחות משלושה סבים, שהם יהודים גמורים (volljudisch ) לפי גזעם...
(2) – כיהודי נחשב גם בן תערובת (Mischling ) , נתין המדינה שמוצאו משני סבים יהודים גמורים.."
(מתוך התקנה הראשונה לחוק אזרחות הרייך,
14/11/1935 )

הנס שטוק נולד בשנת 1900 בפולין, וחי בגרמניה ושוויץ עד מלחמת העולם השנייה. בשנת 1923 החל להתעניין בספורט מוטורי ולהתחרות במרוצי טיפוס-גבעה hill climb , בשנת 1926 החל לקבל תמיכה מחברת הרכב אוסטרו-דיימלר לתחרויות שלו ושנה לאחר מכן הפך להיות הנהג הרשמי של החברה. בשנת 1929 היה הנהג המוביל בתחרויות טיפוס הגבעה באירופה, מה שבמהרה הקנה לו את השם "מלך ההרים" .
כחלק מתכונותיו של שטוק הייתה היכולת להכיר ולזכות בחברים חדשים בצורה קלה. שלושה מחברים אלו הם אלו שהשפיעו רבות על התפתחות חייו וקריירת המרוצים שלו. הראשון שבהם, הנסיך וילהלם שקשריו אפשרו לשטוק לקבל לידיו מכונית מרצדס SSKL ייחודית לתחרויות. החבר השני היה ארנסט אודט Ernst Udet , טייס קרב לשעבר בחיל האוויר הגרמני של מלחמת העולם הראשונה והאיש שהכיר לשטוק את התחרויות לקביעת שיאי המהירות, התחרויות שהיו פופולאריות מאד בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה העשרים. החבר השלישי והאחרון שראוי לציון היה יוליוס שרק Julius Schreck . שרק היה עוזרו האישי של אדולף היטלר עוד בטרם נבחר ב-1933 כקנצלר גרמניה והיה זה שגם ערך את ההכרות הראשונית בין היטלר לשטוק בשנת 1925, פגישה שגרמה להיטלר להבין, אולי במידה גדולה יותר כי היטלר כבר היה חובב מכוניות עוד קודם לכן, את הערך התעמולתי שניתן יהיה להפיק מהספורט המוטורי הגרמני והצלחתו. בשנת 1931, כאשר הנס שטוק לא הצליח למצוא לעצמו תעסוקה כנהג מרוצים בקבוצה רשמית ארגן לו יוליוס שרק פגישה נוספת עם היטלר ואז הבטיל היטלר לשטוק כי כאשר ייבחר לתפקיד מוביל במדינה הוא ידאג ששטוק יהיה זה שיוביל את מכונית המרוץ הגרמנית להצלחות. שטוק יצא מהפגישה הזו מעודד מאד.
בשנת 1932 נישא (נישואין שניים)הנס שטוק לפאולה פון-רזניק, שחקנית טניס גרמניה מוכשרת אבל גם נכדה לסבתא וסבא יהודיים. שטוק החל לסבול, בעקבות נישואיו, להטרדות חוזרות ונשנות עקב מוצאה היהודי של אשתו ורק היכרותו המוקדמת עם היטלר סייעה לו בשלב הזה אבל גם השפיעה מאוחר יותר על התפתחות הקריירה שלו. קשה למצוא סימוכין לגבי מתן ההוראה לפגיעה המילולית, ההטרדות ולאחר מכן גם הסיוע להנס שטוק, בגלל מוצאה היהודי של אשתו אולם ניתן רק לשער כי זה נעשה בהוראתו או תוך ידיעתו של היטלר. שטוק הוטרד פעם אחר פעם על ידי אנשי גסטאפו גרמניים ובנוסף לכך נתלו שלטים וכרזות בכל מסלול מרוצים ובכל תחרות טיפוס גבעה שבהם התחרה הנהג במהלך עונת 1935. בהמשך, בהוראתו של היטלר הופסקו הפגיעות בשטוק וגם לאחר שפוטר מקבוצת אוטו-יוניון, בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, היה זה היטלר שזכר לו חסד נעורים וסייע בהחזרתו לשורות הקבוצה. שטוק עצמו יצא בפנייה נרגשת בנאום פומבי לקהל והצהיר כי זו טעות וכי אשתו כלל לא יהודייה וגם אם כן, היא לא אשמה שסבתא וסבא שלה יהודיים ובטח לו הוא או קריירת המרוצים שלו.
עוד בתקופה שלפני היותו קנצלר גרמני הכריז היטלר שגרמניה צריכה להתחרות עם מכונית מרוץ גרמנית בכל מסלולי המרוצים המפורסמים בעולם וזאת בכדי להראות לכולם את היכולות הטכנולוגיות הגבוהות של הגזע הארי העליון. זו בדיוק היתה ההזדמנות לה חיכה הנס שטוק. מערכת יחסים טובה שהייתה לו עם פרופסור פרדיננד פורשה כמו גם עם אדולף היטלר סייעה לו להפוך לנהג המוביל של קבוצת אוטו-יוניון החדשה, שנבנתה לקראת עונת מרוצי הגראן-פרי של 1934.
את הניצחון הראשון שלו במדי אוטו-יוניון השיג הנס שטוק בגראן-פרי הגרמני של 1934 וזאת לאחר מאבק ארוך וקשה בנהגה המוביל של קבוצת מרצדס ואולי הנהג שמזוהה יותר מכול עם המפלגה הנאצית, רודי קרצ'יולה. שטוק חצה ראשון את קו הסיום והכריז כי זה הניצחון החשוב ביותר שהשיג בקריירה שלו. מאוחר יותר, בהמשך עונת המרוצים הוא ניצח גם בגראן פרי השוויצרי והפך לנהג הגרמני המוביל לקראת עונת 1935.
כל עוד ההצלחות על מסלול המרוצים נמשכו, השתיק היטלר את ההערות לגבי הקשרים היהודיים של הנס שטוק. הקשרים האישיים של שטוק עם היטלר ויוליוס שרק בהחלט סייעו לו לשמור על מקומו באוטו-יוניון בתקופה הזו במקביל להישגיו על המסלול אולם כאשר הופיע בקבוצת אוטו-יוניון נהג חדש, צעיר ומוצלח בדמותו של ברנד רוזמאייר החל מעמדו של שטוק להתערער. רוזמאייר הוחתם על ידי מנהלה של קבוצת אוטו-יוניון ווילי וואלב Willy Walb כנהג מחליף לעונת המרוצים של 1935 ולאחר שהצליח להוכיח את עצמו במספר מרוצים הוחתם כנהג מין המניין בקבוצה לעונה שלאחר מכן, עונה שבסופה הוכתר כאלוף אירופה, מה שהעמיד בצל גדול את קריירת המרוצים של הנס שטוק.
למרות שסיים במקום השני באליפות אירופה לעונת 1936, הוא לא הצליח לנצח באף מרוץ חשוב של אותה העונה. את עונת 1937 הוא החל עדיין כנהג המוביל בקבוצה אולם הכתובת הייתה על הקיר. הזיכרונות בדבר היות אשתו יהודייה חזרו וצצו וחוסר היכולת שלו לנצח כמו בעבר עשו את שלהם ומנהלי קבוצת אוטו-יוניון הודיעו כי הם משחררים אותו מהחוזה שלו וכי ימי נהיגת המרוצים שלו מאחוריו. מותו של ברנד רוזמאייר, שהוביל את אוטו-יוניון וקשריו של שטוק עם צמרת המפלגה הנאצית פעלו לטובתו ובאמצע העונה הוחזר שטוק לתפקידו כנהג מרוצים במדי אוטו-יוניון, מספר חודשים בלבד לאחר שפוטר. ההישגים וההצלחות אולם לא היו כמקודם ושטוק הצליח בעיקר בזירת מרוצי טיפוס הגבעה Hill climb .
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיך הנס שטוק להתחרות עוד מספר שנים עד שפרש סופית בשנת 1960 ונפטר בשנת 1978. בנו, הנס-יואכים שטוק מנישואיו השלישיים הפך לנהג מרוצים מפורסם בזכות עצמו.
Related articles
- Reuss, Eberhard – Hitler's Motor Racing battles, 2006.
- Snellman, Leiff – From Austria to Auto-Union and back, 2000.