על פי מילון אבן-שושן מוגדר הערך – מיתוס – כך :- אגדת קדומים, מסורת אגדה העטופה בדמיון ומעשי-פלא שבה מצאה ביטוי סמלי הרגשת העולם הדתית הקדומה.
מיתוסים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה ולעתים נראה כאילו הפכו לאירוע, סיפור שאסור לגעת בו, אסור לחקור אותו ויותר מכך – אסור לנפץ או להפריך אותו לחלוטין. על הבסיס של המיתוס גדלים ומחונכים דורות כל גבי דורות של אנשים. להיסטוריונים וחוקרים יש חיבה מיוחדת לחקור מיתוסים ובעיקר לנפץ אותם, לגלות אמת חדשה, אחרת לגביהם.
קבוצת המרוצים של מרצדס שלטה במסלולי המרוצים באירופה ומחוצה לה בין השנים 1934-1939, תקופת “תור הזהב” כפי שנקראה, ועשו זאת שוב גם בין השנים 1954-1955, כאשר חזרו להתחרות לאחר ההפסקה מאונס בגלל מלחמת העולם השנייה. השליטה והדומיננטיות שהפגינה הקבוצה הגרמנית, בתקופה הראשונה יחד קבוצת אוטו-יוניון, בנו את האגדה שנקראת, עד היום, “חיצי הכסף” – SILVER-ARROWS .
אחת מדמויות המפתח של התקופה הינו אלפרד נויבאוור, מנהלה האגדי של קבוצת המרוצים של מרצדס ואחת מהדמויות המשפיעות והמרתקות בתקופה זו. נויבאוור, לאחר פרישתה של מרצדס ב-1955, בעקבות האסון במרוץ ה-לה-מאן, החל לכתוב את זיכרונותיו ממסלולי המרוצים ובשנת 1958 סיפר לאחד מהתחקירנים שעבדו עימו כיצד הציל את יוקרתה של מרצדס לקראת מירוץ הבכורה של הקבוצה, תחת תמיכתה והנהגתה של המפלגה הנאצית בגרמניה, בקיץ 1934.
לקראת עונת 1934 הכריזה התאחדות מרוצי המכוניות הבין-לאומית, המקבילה של ה-FIA כיום, על תקנון חדש שניכנס לתוקף שבמסגרתו מכוניות יחויבו לשקול עד 750 ק”ג. קבוצות המרוצים הגרמניות שנתמכו על ידי המשטר הנאצי בנו, לאחר תכנון מדוקדק, מכוניות חדשות וחדשניות בעלות מנועים רבי עוצמה ושילדות מהפכניות שנועדו להביא אותן, את מרצדס ואוטו-יוניון ראשונות אל קו הסיום בכל מסלול שבו יבקרו ובכל מרוץ שבו יתחרו ובכך יפארו את הדגל הגרמני עטוי צלב הקרס וכמובן ישמשו ככלי תעמולה ממדרגה ראשונה עבור המשטר הנאצי ש-פאר את ה”אדם העליון” בדמות נהג המרוצים הגרמני ואת הטכנולוגיה הגרמנית שהצליחה לפתח מכוניות מרוץ מוצלחות.
ב-27 במאי 1934, סוף שבוע אביבי ונעים התקבצו עשרות אלפי צופים על יציעי הבטון במסלול AVUS שבברלין, מסלול מהיר מאד שמורכב למעשה בחלקו הראשי מהאוטוסטראדה שיוצאת מברלין מזרחה ,בכדי לחזות בהופעת הבכורה של “הנבחרת הגרמנית” מרצדס ואוטו-יוניון, במרוץ הגראן-פרי המקומי. אלפא-רומיאו ומזאראטי הופיעו עם מיטב הנהגים שלהם – אקילה וארזי, גאי מול וטאציו נובולארי כמובן אבל העיניים של הקהל היו נשואות לכיוון אחד בלבד, אל נהגי ומכוניות המרוץ הגרמניות ומה רבה היתה תדהמתם כאשר על הגריד, ממש לפני הזינוק ניצבה רק קבוצת מרוצים גרמנית אחת, זו של אוטו-יוניון. מקומה של מרצדס מהמרוץ – נפקד, והסבר רשמי לא נמסר לציבור. לגבי דיווח מתאים לממונים, דיווח כזה הועבר כנראה עם הסבר שעד המרוץ הבא התקלות יתוקנו.
לעומת מרצדס, אוטו-יוניון כן השתתפו במרוץ והנהג המוביל של הקבוצה, אוגוסט מומברגר סיים במקום השלישי המאכזב, כמעט 2 דק’ אחרי המנצח, גאי מול שנהג במכונית אלפא-רומיאו אדומה כמובן.
המרוץ הבא שבו אמורות היו להשתתף הקבוצות הגרמניות נערך כשבוע לאחר המפגש ב-AVUS , הפעם במסלול נורבורגרינג ב-EIFEL GP . שוב קהל גרמני רב הגיע בכדי לחזות במכוניות החדשות ואולי גם לתקן את הרושם הראשוני שנשאר מהמרוץ הקודם. כבר בשלב האימונים נראה אי שקט סביב הנעשה במוסך של מרצדס. בבדיקה ראשונית שנערכה מול אלפרד נויבאוור, מנהלה של הקבוצה, הגרסה הרשמית שנמסרה היתה כי ה-W25 החדשה הצבועה לבן שוקלת מעל למשקל המותר וזאת נתגלה רק בבדיקות הטכניות שנערכו לפני המרוץ, ההשתתפות במרוץ שוב הוטלה בספק ונותרה רק יממה עד למרוץ עצמו, המתח בשיאו.
המשך יבוא…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה