לפני שנה או שנתיים, במהלך אחד השידורים של ליגת האלופות, במחצית אחד המשחקים היה זה נדב יעקובי או אולי שגיא כהן שהציגו ספר, באנגלית, שמספר את סיפורה של קבוצת דינמו קייב במהלך מלחמת העולם השנייה והסוף העגום של הסיפור. נושא הספר - ספורט והסטוריה - משך אותי מאד, סימנתי לעצמי לרכוש את הספר ומשום מה זה לא נעשה.
שבוע הספר הגיע ובעודי נכנס לאחת מחנויות הספרים מצאתי את עצמי מדפדף בספר בשם - "משחק המוות" מאת אנדי דוגן - הצילום על הכריכה קפץ לי לעיניים - משחק כדורגל וצלב קרס...הפכתי אותו בכדי לקרוא את התקציר על הכריכה האחורית ונזכרתי, זה בדיוק הספר הזה רק שהפעם הוא תורגם לעברית, כמובן שמשם הדרך לקופה היתה קצרה.
הספר מתחיל בסקירה היסטורית של קבוצת הכדורגל דינמו קייב ושל הקמת הליגה באוקראינה ובברה"מ בתקופת טרום-מלחמת העולם השנייה וככל שכרונולוגית מתקדמים לכיוון המלחמה, היעד הוא ברור והסוף כמו ידוע מראש, הרי לא מדובר בסרט הוליוודי אלא בסיפור היסטורי אמיתי.
למי שחובב כדורגל הספר בוודאי יהיה מעניין, הוא קל לקריאה וקליט. למי שמתעמק בתחקיר היסטורי או בקצת פרטים יותר מעמיקים יתכן ותהיה בעיה , ישנם מקומות בהם נראה כאילו נכתב בשטחיות או שאולי זה התרגום שפוגע מעט.
ולסיפור עצמו.
לאחר שהשטח האוקראיני נכבש על ידי גרמניה, במבצע ברברוסה פורקה למעשה ליגת הכדורגל בברה"מ. הנאצים, שהבינו כי יוכלו להשיג רווח מקומי ממתן יחס טוב (זמני) לאוכלוסיה האוקראינית איפשרו להם לקיים שוב את ליגת הכדורגל המקומית שלהם, אמנם לא באותה הצורה של הקבוצות אבל במבנה פחות או יותר זהה. קבוצת דינמו קייב אמנם פורקה אבל בחסות מאפייה גדולה ללחם בעיר קייב הוקמה קבוצת "סטארט קייב" שהורכבה ברובה משחקני דינמו קייב לשעבר, אליהם צורפו שחקנים מקומיים אחרים מקבוצות שפורקו. שחקני הקבוצה עבדו בעבודת פרך במאפייה, תחת הכיבוש בתנאים לא תנאים וגם מצאו זמן ויכולת לערוך אימוני כדורגל בכדי להיות מוכנים למשחקים.
90 הדקות של משחק הכדורגל איפשרו מדי שבוע לאנשים להתנתק מנוראות המלחמה והכיבוש ולהנות, לנסות לחיות חיים שפויים עד כמה שאפשר . קבוצת "סטראט" החלה במסע ניצחונות נגד קבוצות אוקראיניות שונות, דבר שלא נעלם מעיניהם של הכובשים הנאצים.
לאחר שניצחו את כל הקבוצות המקומיות העמידו להם הנאצים אתגר חדש - קבוצת כדורגל שהורכבה מחיילים שונים ששרתו תחת הצבא הנאצי . למרות שהיו במצב גופני טוב יותר, ספגו החיילים מפלה בשדה הקרב הירוק והניצחון העלה את המוראל בקרב האנשים בקייב. במשחק נוסף שנערך נגד קבוצת חיילים אחרת התוצאה לא היתה שונה בהרבה והרמזים על משחק נגד הגרמנים החלו לצוץ.
ב-6 באוגוסט 1942 פגשה קבוצת "סטארט" את נבחרת חיל האויר הגרמני , "הלופטוואפה" . שחקני קייב הגיעו אך בקושי למשחק הזה. ללא מדים מסודרים אלא עם תלבושת ישנה של דינמו קייב , נעלי עבודה בלויות וללא אוכל . אותות הרעב והמלחמה ניכרו היטב במגרש אבל לא על לוח התוצאות . בסיום המשחק התוצאה היתה 1:5 לטובת האוקראינים ולכולם היה ברור שזה לא הסוף.
שלושה ימים לאחר המשחק הראשון, ב-9 לאוגוסט נפגשו הקבוצות למשחק חוזר וזאת לאחר שהגרמנים דרשו את המשחק הזה ולמעשה לאוקראינים לא היתה האפשרות לסרב. כשופט במשחק מונה קצין-SS ועוד לפני תחילת המשחק קיבלו שחקני קייב אזהרה שלא משתמעת לשתי פנים, הם אמורים להפסיד במשחק אחרת סופם לא יהיה טוב. השופט הגרמני שרק לתחילת המשחק ומיד החלו הגרמנים לפגוע פיזית באוקראינים, ללא תגובה מצד השופט כמובן. הדבר לא הפריע למקומיים לסיים את המחצית ביתרון גדול ולהשפיל את הגרמנים. אחד מרגעי השיא של המשחק היה כאשר אחד משחקני הקבוצה עבר את כל השחקנים הגרמנים, כולל את השוער וכאשר הגיע מול השער הריק, הסתובב ובעט את הכדור חזרה לעבר מחצית המגרש שלו, ההשפלה לכובש היתה מלאה.
לאחר שנסתיים המשחק והשחקנים עזבו את המקום היה ברור לכולם שהמשחק למעשה לא נגמר. בזה אחר זה נעצרו שחקני "סטארט" במאפייה בה עבדו ונלקחו למחנה סירטצק, מחנה עבודה והשמדה שהיה בסמוך לקייב. השחקנים כולם עברו עינויים קשים במקום, עבדו בעבודות כפייה קשות ושלושה מהמובילים שבהם אף הוצאו להורג במקום לאחר החקירות שעברו.
סיפור הגבורה של שחקני "סטארט" קייב - "משחק המוות" והשהייה הקשה במחנה העבודה הפכו לסיפור שגדלים עליו כיום רבים משחקני הקבוצה. אנדרטה גדולה לזכר השחקנים הוקמה בסמוך לאיצטדיון של דינמו קייב .
אמרו כבר לפניי שכדורגל הוא לא עניין של חיים ומוות, הוא הרבה יותר מזה. סיפור "משחק המוות" די ממחיש את העניין. שחקני קייב ידעו שכך או כך נגזר עליהם למות, הם העדיפו לעשות את זה בראש מורם על מגרש הכדורגל שכל כך אהבו ונתנו השראה לרבים אחרים .
שבוע הספר הגיע ובעודי נכנס לאחת מחנויות הספרים מצאתי את עצמי מדפדף בספר בשם - "משחק המוות" מאת אנדי דוגן - הצילום על הכריכה קפץ לי לעיניים - משחק כדורגל וצלב קרס...הפכתי אותו בכדי לקרוא את התקציר על הכריכה האחורית ונזכרתי, זה בדיוק הספר הזה רק שהפעם הוא תורגם לעברית, כמובן שמשם הדרך לקופה היתה קצרה.
הספר מתחיל בסקירה היסטורית של קבוצת הכדורגל דינמו קייב ושל הקמת הליגה באוקראינה ובברה"מ בתקופת טרום-מלחמת העולם השנייה וככל שכרונולוגית מתקדמים לכיוון המלחמה, היעד הוא ברור והסוף כמו ידוע מראש, הרי לא מדובר בסרט הוליוודי אלא בסיפור היסטורי אמיתי.
למי שחובב כדורגל הספר בוודאי יהיה מעניין, הוא קל לקריאה וקליט. למי שמתעמק בתחקיר היסטורי או בקצת פרטים יותר מעמיקים יתכן ותהיה בעיה , ישנם מקומות בהם נראה כאילו נכתב בשטחיות או שאולי זה התרגום שפוגע מעט.
ולסיפור עצמו.
לאחר שהשטח האוקראיני נכבש על ידי גרמניה, במבצע ברברוסה פורקה למעשה ליגת הכדורגל בברה"מ. הנאצים, שהבינו כי יוכלו להשיג רווח מקומי ממתן יחס טוב (זמני) לאוכלוסיה האוקראינית איפשרו להם לקיים שוב את ליגת הכדורגל המקומית שלהם, אמנם לא באותה הצורה של הקבוצות אבל במבנה פחות או יותר זהה. קבוצת דינמו קייב אמנם פורקה אבל בחסות מאפייה גדולה ללחם בעיר קייב הוקמה קבוצת "סטארט קייב" שהורכבה ברובה משחקני דינמו קייב לשעבר, אליהם צורפו שחקנים מקומיים אחרים מקבוצות שפורקו. שחקני הקבוצה עבדו בעבודת פרך במאפייה, תחת הכיבוש בתנאים לא תנאים וגם מצאו זמן ויכולת לערוך אימוני כדורגל בכדי להיות מוכנים למשחקים.
90 הדקות של משחק הכדורגל איפשרו מדי שבוע לאנשים להתנתק מנוראות המלחמה והכיבוש ולהנות, לנסות לחיות חיים שפויים עד כמה שאפשר . קבוצת "סטראט" החלה במסע ניצחונות נגד קבוצות אוקראיניות שונות, דבר שלא נעלם מעיניהם של הכובשים הנאצים.
לאחר שניצחו את כל הקבוצות המקומיות העמידו להם הנאצים אתגר חדש - קבוצת כדורגל שהורכבה מחיילים שונים ששרתו תחת הצבא הנאצי . למרות שהיו במצב גופני טוב יותר, ספגו החיילים מפלה בשדה הקרב הירוק והניצחון העלה את המוראל בקרב האנשים בקייב. במשחק נוסף שנערך נגד קבוצת חיילים אחרת התוצאה לא היתה שונה בהרבה והרמזים על משחק נגד הגרמנים החלו לצוץ.
ב-6 באוגוסט 1942 פגשה קבוצת "סטארט" את נבחרת חיל האויר הגרמני , "הלופטוואפה" . שחקני קייב הגיעו אך בקושי למשחק הזה. ללא מדים מסודרים אלא עם תלבושת ישנה של דינמו קייב , נעלי עבודה בלויות וללא אוכל . אותות הרעב והמלחמה ניכרו היטב במגרש אבל לא על לוח התוצאות . בסיום המשחק התוצאה היתה 1:5 לטובת האוקראינים ולכולם היה ברור שזה לא הסוף.
שלושה ימים לאחר המשחק הראשון, ב-9 לאוגוסט נפגשו הקבוצות למשחק חוזר וזאת לאחר שהגרמנים דרשו את המשחק הזה ולמעשה לאוקראינים לא היתה האפשרות לסרב. כשופט במשחק מונה קצין-SS ועוד לפני תחילת המשחק קיבלו שחקני קייב אזהרה שלא משתמעת לשתי פנים, הם אמורים להפסיד במשחק אחרת סופם לא יהיה טוב. השופט הגרמני שרק לתחילת המשחק ומיד החלו הגרמנים לפגוע פיזית באוקראינים, ללא תגובה מצד השופט כמובן. הדבר לא הפריע למקומיים לסיים את המחצית ביתרון גדול ולהשפיל את הגרמנים. אחד מרגעי השיא של המשחק היה כאשר אחד משחקני הקבוצה עבר את כל השחקנים הגרמנים, כולל את השוער וכאשר הגיע מול השער הריק, הסתובב ובעט את הכדור חזרה לעבר מחצית המגרש שלו, ההשפלה לכובש היתה מלאה.
לאחר שנסתיים המשחק והשחקנים עזבו את המקום היה ברור לכולם שהמשחק למעשה לא נגמר. בזה אחר זה נעצרו שחקני "סטארט" במאפייה בה עבדו ונלקחו למחנה סירטצק, מחנה עבודה והשמדה שהיה בסמוך לקייב. השחקנים כולם עברו עינויים קשים במקום, עבדו בעבודות כפייה קשות ושלושה מהמובילים שבהם אף הוצאו להורג במקום לאחר החקירות שעברו.
סיפור הגבורה של שחקני "סטארט" קייב - "משחק המוות" והשהייה הקשה במחנה העבודה הפכו לסיפור שגדלים עליו כיום רבים משחקני הקבוצה. אנדרטה גדולה לזכר השחקנים הוקמה בסמוך לאיצטדיון של דינמו קייב .
אמרו כבר לפניי שכדורגל הוא לא עניין של חיים ומוות, הוא הרבה יותר מזה. סיפור "משחק המוות" די ממחיש את העניין. שחקני קייב ידעו שכך או כך נגזר עליהם למות, הם העדיפו לעשות את זה בראש מורם על מגרש הכדורגל שכל כך אהבו ונתנו השראה לרבים אחרים .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה